אתה כאן: דף הבית > קטעי וידאו בנושא ברית מילה > אחיות בית החולים אומרות לא לברית מילה
אחיות בית החולים אומרות לא לברית מילה
בשנת 1992 קבוצת אחיות באגף מיילדות בבית חולים אמריקאי שלחה מכתב להנהלת בית החולים ובמכתב הסבירו האחיות כי אין הן יכולות עוד לסייע בניתוחי כריתת עורלה של תינוקות. הן הצהירו כי: "מבחינה אתית, אנו מוצאות כי איננו יכולות לסייע לפרוצדורה." האחיות מנו את הסיבות הבאות לסירובן לסייע לניתוחי כריתת עורלה של תינוקות:
-
ניתוח כריתת עורלה בתקופת הינקות הוא הפרת זכותו של הילוד הזכר להיות בעל גוף שלם ללא פגיעות.
-
אין סיבות רפואיות מספיקות לביצוע ניתוח כריתת העורלה מאיבר המין. כריתת העורלה מסירה מגופו של התינוק חלק בעל תפקודים הגנתיים ומיניים.
-
ניתוח כריתת העורלה הוא הליך כירורגי בעל סיכונים לסיבוכים, לרבות דימום, זיהום והשחתת איבר המין.
-
ניתוח כריתת העורלה בינקות מסב כאב. הניתוח מבוצע לעתים קרובות ללא הרדמה או ללא הרדמה הולמת. לעתים נדירות ניתנים משככי כאבים לאחר הניתוח. המידע המצוי בידי הורים על הנושא הוא לעתים קרובות חסר או מבוסס על מיתוסים.
-
התינוק לא יכול בגיל פגיע זה להביע את רצונותיו שלו או להגן על עצמו.
24 מתוך כ- 30 אחיות בית החולים שבדרך כלל סייעו לניתוחי כריתת עורלה של תינוקות הקימו קבוצת התנגדות מטעמי מצפון, שכללה את כל האחיות היהודיות באגף המיילדות. מאז שהוקמה הקבוצה, הצטרפו אליה אחיות נוספות שנחשפו למידע על הנושא. ב- 4 באפריל 1994 שלחו האחיות בטי כץ-שפרליך ומרי קוננט מכתב לכתב העת American Journal of Nursing ובו הצהירו:
"ככל שאנו מרבות ללמוד על הנושא כך מתחזקת מסקנתנו שכל ניתוח כריתת עורלה בינקות הוא מזיק, שכן הוא פוגע במיניות של הילד ומפר את זכותו לגוף שלם. אנו מרכזות את מאמצינו כעת בהסברה להורים."
בקטע הווידאו הבא מדברות כמה מהאחיות של בית החולים אל המצלמה ומספרות את סיפורן.
לקריאת תרגום הקטע לעברית לחצו כאן
האחיות של בית חולים סנט וינסנט אומרות לא לברית מילה
קריין:
על אף שניתוח ברית מילה לא נחשב עוד נחוץ מבחינה רפואית קרוב למיליון תינוקות
עוברים מדי שנה ניתוחי כריתת עורלה בארצות הברית. ניתוח כריתת עורלה כהליך שגרתי
אינו נחשב לפרוצדורה רפואית תקפה ברוב העולם.
קארול אלי, אחות:
"אחרי שמהדקים את הרצועות וקושרים אותם, הם עדיין צורחים. והצרחות נמשכות כל הזמן.
אני לא יודעת אם יצא לך לשמוע תינוק צורח כך, אבל זה לא בכי רגיל, זה לא בכי של
רעב, או בכי של רצון בחיבוק, או בכי שנובע מכך שהחיתול עם פיפי, זה בכי של כאב
עצום, וזה נכנס לך לגוף, כל תא בגוף מגיב, ואז מבצעים את ניתוח המילה לילד. יש
שתי דרכים שונות לעשות את זה. לפעמים משתמשים בהרדמה מקומית. אבל לרוב לא ראיתי
שהתינוק מפסיק לבכות, אפילו כשנותנים הרדמה. ואז מלבישים את הקלאמפ על הפין של
התינוק, חותכים את העורלה שלו וזורקים אותה לפח."
בטי כץ-שפרליך, אחות:
"אם יצא לך לראות תינוק שזה עתה נולד, אם יצא לך לראות לידה, לעתים קרובות האמא
בוכה והאבא בוכה, דמעות של אושר, על כמה יפה התינוק. הייתי מנגבת את התינוק, עוטפת
את התינוק ומוסרת את התינוק להורים. אתה רואה כמה התינוק יפה, כמה הוא מושלם,
ומנגד, אם יצא לך לראות ברית מילה יום למחרת שמבוצעת על אותו תינוק מושלם... אני
חושבת שמה שאנחנו עושות (ההתנגדות לברית מילה) זה לגמרי לא רדיקלי, זה פשוט שכל
ישר, זאת שפיות, ולעשות ברית מילה לתינוק, לחתוך בסכין חלק מאיבר המין של הילד הקטן
ולזרוק את זה לפח, זה חולני."
פטרישיה וורת', אחות:
"לדעתי זו התעללות, זה לא... אין מספיק מידע שישכנע אותי שזה נחוץ מבחינה רפואית,
וכשם שאני יכולה לקרוא את התנ"ך, ולחשוב שלסקול נשים למוות כיוון שהן נאפו זו
התעללות, ה'ברית' העתיקה הזו - אני מסתכלת על זה ואומרת: המין האנושי עשה כל מיני
דברים ובאותו זמן חשב שזה הדבר הטוב ביותר, אך במבט לאחור אנחנו יכולים להגיד:
להקריב בני אדם? זה פסול. זה פסול מוסרית. זה לא אֵתי. ובמיוחד כאשר אתה לוקח מישהו
שלא נתן את הסכמתו. הורים יכולים להסכים כמה שהם רוצים, אבל זה לא אומר שהילד הסכים
לזה."
קארול אלי, אחות:
"יש לי שני בנים, והבן הראשון שלי בן 16, הוא לא נימול. ודיברתי איתו על הנושא הזה
(של ברית מילה) כשזה עלה, והוא הסתכל עלי במבט שואל ולא מבין: 'למה שמישהו ירצה
לעשות דבר כזה?' וככל שהוא גדל ונהיה עצמאי הוא עוד יותר מתחלחל מכך שאנשים עושים
את זה. הבן השני שלי כן נימול. אני מתחרטת על כך שעשיתי את זה והלוואי והייתי יכולה
להחזיר את הגלגל לאחור. אם היה דבר אחד שהייתי יכולה להחזיר לאחור, זה היה הדבר.
אבל אני לא יכולה."