הפעם הראשונה, שבה חשב על הנושא הייתה בזמן טקס ברית מילה שנכח בו. אז חלפה בראשו המחשבה, מה הם מעוללים לתינוק? הוא החליט שזו הפעם האחרונה שהוא משתתף בטקסי ברית מילה והחרים אותם. כמה שנים אחר כך החליטה קרובת משפחה לא למול את בנה, למרות התנגדות של בני משפחה אחרים. אותה קרובת משפחה הסבירה שיש דברים שלא עושים. לה זה היה ברור באופן אינסטינקטיבי ועמוק, ללא צורך בדיונים והתחבטויות. החיתוך באיבר המין של התינוק נתפס אז בעיניו כמעשה מגונה. אולם רק לאחר שנים של חקירה ולמידה הלכה והתגבשה במוחו ההכרה המלאה כי גם הוא קורבן של אותו הפשע וכי התינוק הזה הוא בעצם הוא עצמו.
במהלך לימודיו לדוקטורט בגנטיקה של האדם התעוררה באבשלום סקרנות לקרוא ולהעמיק את הבנתו על אותו חיתוך המבוצע באיבר המין במהלך ברית המילה ולפיכך החל לקרוא מאמרים מדעיים על הנושא, שהתפרסמו בכתבי עת מקצועיים. בחודש מרץ שנת 1997 התפרסמה בעיתון "העיר" התל-אביבי מודעה קטנה שצדה את עיניו על קבוצה המקיימת סדרת מפגשים נגד ברית המילה בהנחייתו של רפי רוזן. מפגשים אלו התקיימו בביתו הפרטי של רפי רוזן ונכחו בהם עשרות אנשים. מטרת המפגשים היתה להעלות את ההתנגדות לברית מילה למודעות הציבור, לשוחח עם עיתונאים, ולאפשר שיתוף וזעזוע לאנשים המתחלחלים מן הטקס האכזרי. אבשלום הגיע למפגש השלישי, ומאז אותו יום הפעילות נגד ברית המילה הפכה למרכיב חשוב בחייו. במפגש התברר לו כי פעילי הקבוצה, ובראשם רפי רוזן ועו"ד רמי יובל, הגו רעיון לייסד עמותה שתפעל נגד ברית מילה ואף רשמו עמותה כזו אצל רשם העמותות באפריל 1997.
שאיפתו של דר' אבשלום זוסמן-דיסקין היא להביא לכך שכל הקטינים בארץ ובעולם יהיו מוגנים מהפשע של חיתוך באברי המין, והוא פועל להשגת יעד זה על ידי העלאת המודעות הציבורית לסכנות ולנזקים של ברית מילה.
שלום רב,
אני מזדהה מאוד עם הצורך להפסיק את פעולת החיתוך כחלק מאקט הברית.
אישתי מכיל ואנוכי מחבקים היום את בננו הרביעי, שלו, (אח לתאומים בני 11 ולילדה בת 3). שלו נולד בשבוע שעבר ואיננו מתכוונים למול אותו.
המשפחות שלנו דתיות ואי המילה מכאיבה ומצערת את האנשים היקרים לנו. מצד שני, חובתנו הראשונה היא לבננו, לשלמותו ולבריאותו.
אני מחזק את ידיכם ואשמח לסייע
משה
נזקים וסיבוכים של ברית מילה (מתוך מחקרם של ויליאמס וקאפילה אשר פורסם בכתב העת "בריטיש ג'ורנל אוף סרג'רי" ואחרים).
■ כאב נוראי. זהו הניתוח היחיד בעולם שנעשה ללא הרדמה ע"י חובבן שכלל לא למד רפואה וכירורגיה.יש תינוקות שנפגעים בסיבוך הקרוי הלם תת נפחי. הלם זה נובע מאיבוד דם ניכר או מאובדן נוזלים חמור,מצב שבו משאבת לב התינוק אינה מספקת לרקמות את הדם הדרוש להן. לתינוק בן 8 ימים כמות הדם הינה 200 עד 250 סמ"ק בלבד.לרובנו אין הערכה לכמויות כה קטנות,כמו גם למוהל שאינו כירורג. סיכון יתר להלם תת נפחי ישנו במקרים של חוסר בשלות של מערך הקרישה בתינוק. זהו סיבוך מאוד בעייתי, שבא לידי ביטוי בהתנהגות מנומנמת של התינוק,תגובה שבאה בעקבות איבוד דם, כתוצאה מקרישת דם או מפגיעה בעורק הראשי. איבוד דם מוביל לבעיות בהובלת החמצן מהגוף אל המוח. התנהגות רגועה בצורה חריגה של התינוק טעונה בדיקה מיידית. דימום יתר עלול להביא למוות כתוצאה מאובדן דם. הדימום יכול להתרחש שעות לאחר הניתוח.
■ היצרות פתח השופכה. בעקבות כריתת העורלה נותרת העטרה של הפין חשופה לחיכוך מתמיד בחיתול ולאחר מכן בתחתונים. עור העטרה עובר תהליך התייבשות והתקשות והוא מאבד מלחותו ומרגישותו(התקרנות).זוהי תגובה דרמטולוגית של העור שהופך מגורה בעקבות החשיפה והשפשוף המתמיד של העור עם החיתול בשלב הראשוני ועם התחתונים בשלב מאוחר יותר. התוצאה היא ירידה במידת התחושה בעטרה ופגיעה בתשוקה המינית בגברים בוגרים..הדבר עלול אף לגרום לצמצום הפתח המיועד להטלת השתן .כתוצאה מכך נוצר קושי בהטלת שתן לחצים לא טבעיים על שלפוחית השתן ואצירת שתן. הדבר מצריך ניתוח כירורגי בהרדמה מלאה,שבו מורחבת פיית השופכה המוצרת. הורים רבים אינם מודעים לכך כי הדבר הינו סיבוך של טבח ברית המילה.תופעה זו מופיעה אצל כ-10% מן הנימולים.
■ זיהום- הפין הגלוי,ללא כיסוי העורלה,הופך אותו ליותר חשוף לזיהומים. דלקת מקומית וכן פיסטולה באיבר המין לאחר ניתוח הברית.
■ הרפס כתוצאה ממציצת הפין המדמם ע"י פיו המזוהם של המוהל, לעיני הקהל המצחקק..על-פי ההלכה, המוהל מוצץ בפיו את דם פין התינוק המדמם.אם למוהל יש הרפס,הוא עלול להדביק את התינוק בחיידק נוראי זה שילווה אותו כל חייו.
■ חיתוך לא סימטרי של עור מהפין המותירה את הפין במצב קוסמטי מעוות ומצריכה ניתוח חוזר לתיקון הפין.
■ פין קבור או פין חבוי – כאשר נותרת רקמה פנימית עודפת של העורלה העוטפת את הפין,העטרה נותרת חבויה בתוכה והפין נדחק לאחור, אל השומן של בסיס הפין ובראשו טבעת של שארית העורלה הכרותה. ■ כריתת יתר עודפת של חלק מעטרת הפין. (הדבר נגרם כאשר המוהל מותח את העורלה במהלך הניתוח ואז מבצע את החיתוך. מיד ברגע החיתוך העור שנותר קופץ בחזרה לאחור וגזע הפין עצמו נותר חשוף.) פגם זה מתגלה לעיתים רק בגיל ההתבגרות. חוסר עור מוגזם גורם לקשיים בזיקפה ולכאבים בעת הזיקפה, סבל לכל החיים לנימול האומלל. כמו כן הפין עלול לקבל צורת בננה למשל, פגם בלתי אסתטי, שאף הוא פוגם בפיזיולוגיה של המשגל.
■ הידבקויות – הידבקות שולי העורלה לעטרה, היווצרות גשרי עור.זהו סיבוך קוסמטי שניתן לזהות זמן קצר אחרי ניתוח ברית המילה.
■ נמק בפין המצריך כריתה מלאה או חלקית של הפין. כאשר מתבצעת חבישה הדוקה מידי של הפין ע"י מוהל שלא למד רפואה,עלולה העטרה לעבור נמק מחוסר מעבר דם אליה.
■ דיכוי תשוקת הגבר, שכן עורלת הגבר = דגדגן האישה. FORESKIN=CLITORIS. העורלה היא מנגנון תנועתי מופלא שנע למעלה ולמטה בעת הזיקפה.. מנגנון זה נועד לענג את הגבר כמו שהדגדגן מענג את האישה. כריתת העורלה מחסלת כליל מנגנון מופלא זה ובכך נוצרת פגיעה קשה בפיזיולוגיה של המשגל ובחוויה המינית. בת הזוג של הנימול תהנה פחות ממין עקב העדר תנועות הפלא של העורלה והמגע הקטיפתי שלה, שנועד למנוע כאבים וצריבות. מטרת המילה שהגבר לא יוציא זרע לבטלה ואכן הנימול מתקשה לאונן,פעולה טבעית שנועדה לענג את הגבר הרווק,הגרוש,האלמן,ו/או הנשוי לאישה קרירה.